אתר היכרויות הוא המקום האחרון שבו חשבתי שאבלה את ימי שישי החולפים,
אך בהיעדר חברה, ובהיעדר חברים בלי חברה – לא נותרה לי ממש ברירה אלא לנסות למצוא את זו שאהבה נפשי בין גלי הרשת ולא בין כיסאות הבר.
אני מודה שלא דמיינתי שאי פעם אהיה שותף פעיל ואפילו מכור של אתר היכרויות ,אבל הדרכים להכיר ולהתרגש שם הן כל כך קלות שקשה מאוד לסגת או לוותר ברגע שמתחילים, לא צריך לצאת מהבית כדי לקבל הצעות מבחורות יפהפיות! במקום לבזבז זמן על היכרויות ריקות ולבזבז כסף על משקאות לכל הבחורות בבר, אני מחפש מישהי מרתקת ומיוחדת להזמין לארוחה רומנטית....
רגע לפני שהתכוונתי לנטוש את המחשב לטובת הכרית, בסביבות ארבע בבוקר, מבין כל הפלרטוטים והשטויות, קפצה לי פתאום תמונה של מצטרפת חדשה, "בשר טרי" בשוק האתר, הכינוי שלה היה קטי.
כל מה שיכולתי לראות מהתמונה הקטנה שהיא נידבה היה שיער שחור חלק וארוך ארוך כמו שאני אוהב ועיניים חומות ומבריקות. היה משהו בתמונה הזאת שמשכה אותי אל הדמות המסתורית הזו. לא היססתי ובעזרת הבטחון שרכשתי בזכות האתר, רשמתי לה פנייה בנוסח ברוכה הבאה לאתר, בתקווה שההודעה וגם התמונה שלי ימצאו חן בעיניה.
בינינו, אתר הכרויות מספק גם מיטות חמות ולא רק לבבות חמים, אבל היה משהו בגברת קטי הזו, שהצית בי משהו מבפנים, הבטן שלי התהפכה ברגע שהתמונה שלה עלתה, ובסתר ליבי קיוותי שהיא תגיב להודעה. לצערי לא הייתה תגובה והשחר כבר עלה, אך אני לא בזבזתי את הזמן – ביום שישי אחד קבעתי לי שלושה דייטים להמשך השבוע! בכל זאת, דרך אתר הכרויות אמורים ליצור הכרויות חדשות ומגוונות!
יום שבת בבוקר הגיע, ויצאתי לבית הקפה האהוב עליי לשבת ולעבוד בנחת, אני מעצב גרפי עצמאי שעובד מהבית או יותר נכון מבתי קפה... כל עוד הכסף זורם בשפע ואין מי שמתקשר להתלונן – היום הוא עוד יום רגיל של עבודה.
בעודי מתיישב בשולחן הקבוע שלי במקום הקבוע שלי, נתקלתי במראה שהחסיר פעימה מליבי, שיער ארוך-ארוך שחור של בחורה עם סינר שנשענת על הבר, חיכיתי בקוצר רוח שהיא תסתובב – אני מכיר את כל המלצריות במקום, אך אותה מעולם לא ראיתי...
המתנתי בסבלנות שהיא תסתובב כדי שאוכל ללטוש בה מבט ישיר, וראו איזה פלא, תוך כדי שאני מתעסק במחשב הנייד שלי, אני מרים את ראשי רק כדי לראות את העיניים החומות המשגעות האלה – לא טעיתי, זאת קטי! מאתמול בלילה! קטי כאן ממש קטי! מה אני עושה עכשיו?? השאלה הזאת נפתרה די מהר כי מרוב התרגשות שפכתי על עצמי את כוס המים שלי והיא רצה להביא לי מפיות – כמובן שהרגשתי כמו דביל מאין כמוהו, אבל יותר מהכל – הרגשתי אילם! לא ידעתי מה לומר לבחורה היפה הזאת וכל מה שיכולתי לעשות זה לבקש קפה הפוך – מי היה מאמין? אתר הכרות שרדף אותי עד לכאן!! ואולי זה סימן?? הייתי כל כך מבולבל שבכלל לא שמתי לב שבזמן שאני נלחצתי בשולחן, קטי המתוקה זיהתה אותי מאתמול בלילה ולא אמרה דבר, רק חייכה לעצמה והמשיכה לעבוד.
ניסיתי להתעלם מהשיער המבריק שלה שהתנופף כמו מניפה יפהפייה ברחבי בית הקפה, אבל לא יכולתי. בסתר ליבי ראיתי את השיער המבריק שלה נשפך על המיטה שלי ואת קרני האור מלטפות אותו בברק מדהים בדיוק שהבוקר עולה. רק צליל קולה ששואל אם הכל בסדר העיר אותי מחלומותיי בהקיץ, "הכל בסדר" עניתי לה הכל בסדר...
בערך בסדר, מילמלתי לעצמי....
עוד קפה נגמר ועוד קרואסון נאכל, תוך כדי שדחיתי על הסף שלוש הצעות לארוחת צהריים מחברים רק כדי לא לקום מבית הקפה עד שהיא מסיימת את המשמרת שלה, קיוויתי שמשהו בי יעורר בה את המסר של אתמול בלילה ויעורר בה תמונה של אתרי הכרויות שבו גלשה לפני כמה שעות.
עבדתי בנחת וכשהרמתי את ראשי להציץ בה מבט,היא לא הייתה שם. עיניי התרוצצו לאורך כל בית הקפה הקטן והיא נעלמה! המשמרת שלה תמה ואיתה התקווה שלי נגוזה, לפחות להיום.
תוך כדי שארזתי את התיק שלי, ניגש אליי מלצר חביב בשם עידן, אחד מהקבועים במקום. " תגיד, לא אמרת לי מזמן שקוראים לך מתן?"
אמרתי, אמרתי" הגבתי בחדות "עדיין קוראים לי מתן! למה?
קטי, אחת המלצריות השאירה לך פתק, היא הצביעה עלייך אבל על הפתק הזה כתוב ארז.....
תן לי לראות" העמדתי פנים אדישות וחטפתי את הפתק מידו, ארז זה השם שלי ברשת, באתר ההיכרויות! קטי היפהפייה זיהתה אותי! בקושי הצלחתי לפתוח את הפתק מרוב התרגשות, בפנים היה כתוב בכתב עדין ומתוק "היי ארז, הייתי חייבת לצאת למשמרת ולא הספקתי לענות לך בבוקר.....ניפגש היום בעשר באותו אתר הכרות ?
מיותר לציין שהייתי בעשר בלילה באתר, מחכה לה בציפייה. וגם היום, אחרי עשר שנים של נישואין, אני עדיין מחכה לה בציפייה כל יום, ועדיין מתרגש כל פעם שאני רואה את השיער המבריק שלה מתנופף לו בבית בברק מדהים.
הכותב הוא בעל חברת הכרויות כלות מאוקראינה המתמחה בהכרות עם בחורות מרוסיה ואוקראינה משלב ההכרות עד להגעת האישה לארץ. לזכותינו נזקפות מאות חתונות של גברים ישראלים עם בחורות מאוקראינה ורוסיה.
